top of page

תכני הסמינר

"בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו, כי רק במאמץ מלוכד של עם מתנדב ומדינה מתכננת ומבצעת נוכל למשימה הגדולה של הפרחת השממה וישובה. מאמץ זה יקבע גורלה של מדינת ישראל ומעמדו של עמנו בתולדות המין האנושי"

- דוד בן-גוריון

תיאטרון הפרינג' באר שבע

1

תיאטרון שוליים מקומי

עמותת תיאטרון הפרינג' באר שבע הוקמה באפריל 2010 ושמה לעצמה כיעד לייצר אלטרנטיבה תרבותית עכשווית ואיכותית בדרום.
מאז ועד היום מהווה התיאטרון בית לדור חדש של יוצרים מתחומי אמנות מגוונים, מאגד סביבו קהילת אומנים והינו חלק מחזון העיר באר שבע כמטרופולין תרבותי ומשתלב בתכנית הלאומית הרב שנתית לפיתוח נגב.
מאז הקמתו יוצר התיאטרון שינוי תרבותי מהותי בבאר שבע, בנגב ובמפת התרבות הארצית. התיאטרון פועל כמרכז תרבות רב תחומי, יוצר ומארח את מיטב הצגות ומופעי הפרינג' מכל הארץ, זהו המוסד היחידי בעיר המארח על בסיס קבוע מופעים אלטרנטיביים ומעניק צוהר לתושבי הדרום לאמנות מסוג אחר. 

נצפה בהצגה: "According to law"

וננהל שיחה קצרה על המקום.

 

 

אתגרי הנגב והרשויות המקומיות

2

מר עמרם מצנע

התחנך בבית הספר הריאלי העברי ובפנימייה הצבאית בחיפה. בוגר התוכנית לאנשי ציבור בכירים באונ' הארוורד ובעל תואר שני במדעי המדינה ותואר ראשון בגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה. בנוסף סיים את בית הספר הגבוה למלחמה בפנסילווניה, ארה"ב.

 

התגייס לצה"ל בשנת 63' ואת רוב השירות הצבאי שלו עשה בחיל השריון - שריונר בלב ובנפש. בין התפקידים שמילאתי במהלך השירות בצבא: מג"ד שריון בחטיבה 7, מפקד קורס קציני שריון, קצין אג"מ של גייסות השריון, מפקד חטיבת השריון ברק ברמת הגולן, מפקד אוגדת שריון סדירה, מפקד בית הספר לפיקוד ומטה, ראש מחלקת מבצעים במטה הכללי. ב86' קודם לדרגת אלוף והפך לחבר במטה הכללי. מילא שלושה תפקידים כאלוף בצה"ל: עוזר ראש אג"מ, אלוף פיקוד מרכז וראש אגף התכנון.

 

לחמם בארבע ממערכות ישראל. בתום שלושים שנות שירות בצה"ל במהלכן אף נפצע בקרבות מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, השתחרר מהצבא כשהמטרה והשליחות ברורים לו: שירות במגזר הציבורי. כיהן כראש עירית חיפה בין 1993-2003. זכה בפרס שר הפנים לניהול תקציבי מאוזן במשך שבע שנים.

בנובמבר 2002 נבחר ליו"ר מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה לבחירות לכנסת ה - 16 . כיהן כראש האופוזיציה עד מאי 2003. בין היתר שימש כחבר ועדת החוץ והביטחון, חבר בועדת הפנים ואיכות הסביבה. בשנת 2005 מונה על ידי שר הפנים לכהן כיו"ר הוועדה הממונה בירוחם. פעל רבות לשדרוג מערכת החינוך ע"י העצמת חמישה תחומי ידע ולימוד מגיל גן ועד שלב ההשכלה האקדמית: שפה על היבטיה השונים, מתמטיקה, אנגלית , מחשבים (תקשוב) ומוסיקה.

עסק בשיפור איכות הסביבה ע"י הקמת מכון טיהור שפכים משכולל, שיקום אגם ירוחם והפיכתו למרכז תיירותי וכן עסקתי בקידום פרויקטים שמטרתם חיזוק ההון האנושי, ופתוח תשתיות, ביניהם הקמת עיר הבה"דים (בסיסי הדרכה של הצבא) באזור ירוחם. במהלך כהונתו בתפקיד התגורר במקום, וסיים את תפקידו בירוחם בשנת 2010. 

 

ב-2012 הצטרף כמספר 2 ברשימת התנועה מתוך אמונה ורצון להשפיע על התהליך המדיני ועל פתרון "שתי מדינות לשני עמים". 

בכנסת האחרונה שימש כיושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת ועסק בקידום מספר מטרות מרכזיות: צמצום הפערים בחינוך בין המרכז לפריפריה, הענקת שוויון הזדמנויות במערכת החינוך וכן, שיפור מעמדם של אנשי החינוך והמורים בארץ. 

3

מועצה אזורית אשכול

אתגרי מועצה אזורית, מועצה אזורית בחירום, מושבים וקיבוצים

מועצה אזורית אשכול שוכנת בצפון מערב הנגב, בלב נופים ירוקים על גבול המדבר. זו המועצה המאוכלסת ביותר בנגב, המונה כ-14,000 תושבים

המתגוררים בקיבוצים, במושבים ובישובים קהילתיים. אשכול היא המועצה החקלאית הגדולה ביותר בארץ ומספקת 60% מהתוצרת החקלאית

של מדינת ישראל! על אף ההתמודדויות הביטחוניות שידע האזור, בשנים האחרונות גדלה האוכלוסייה ב-35%. המועצה גובלת בדרומה עם מצרים,

ובמערבה עם הרשות הפלסטינאית. יש במועצה 32 יישובים: 14 קיבוצים, 15 מושבים, 3 יישובים קהילתיים. 

מזכיר מועצת אשכול- מרדכי (מורדי) ביטון

מורדי ביטון בן 49 נשוי + 4, בן מושב מבטחים

ומתגורר במושב תלמי אליהו. חקלאי בעברו, עסק בתפקידים הבאים: מרכז משק ומזכיר מושב מבטחים, מנהל הועדה החקלאית של המושבים, מנהל מידע בענף הירקות שבמועצת הצמחים, מזכיר המועצה משנת 2010.

קב"ט מועצת אשכול- ניקי

קצין הביטחון של המועצה מזה כחמש שנים, השתתף בשתי מלחמות במועצה. נשוי+ילדים, גר בצאלים. 

ראש מועצת אשכול- חיים ילין

חיים ילין נולד בבואנוס איירס בירת בארגנטינה במשפחה ציונית. בגיל 18 עלה לישראל עם קבוצת "אתגר", שחצי מחבריה הצטרפו לקיבוץ החותרים וחציים לבארי. שירת בצה"ל כחייל בודד כמדריך בקורס מפקדי טנקים. הוא למד כלכלה וניהול במכללת ספיר ובאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הצטרף לקיבוץ בארי, בו הוא חבר עד היום. שימש יושב ראש בקיבוצים נחל עוז, להב ומשאבי שדה.

במהלך כהונתו ערך צה"ל את מבצעי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, שבמהלכם נאלץ להתמודד עם ירי של רקטות ופצמ"רים אל יישובי המועצה האזורית. במבצע צוק איתן נחשפה תשתית מנהרות הלחימה של החמאס המאיימות על יישובי עוטף עזה. איומים אלה שיבשו את שגרת החיים ביישובי המועצה וביישובים נוספים במהלך המבצע, גרמו להרוגים ופצועים ולנזק רב.

ילין נשוי לזיוה, אמנית, מורה לאמנות ואוצרת ומנהלת הגלריה בבארי, ואב לארבעה.

4
 מר חגי רזניק, מנכ"ל מועצה אזורית רמת נגב

חגי רזניק גדל כנער בסיכון בבית הרוס בירושלים, האח הצעיר מבין שלושה. בגיל צעיר יצא מבית הוריו בצו בית משפט. לאחר גלגולים שונים, הגיע יחד עם עוד עשרה נערים בסיכון לקיבוץ רביבים, רזניק היה היחיד שהצליח להשתלב כילד חוץ בקיבוץ בו הוא מתגורר עד היום כחבר.

את לימודיו האקדמיים הקדיש לפילוסופיה וללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. רזניק עבר תפקידים שונים כמחנך, וכמנהל הפנימייה במדרשת שדה־בוקר.

בגיל 27 בלבד נבחר רזניק פעמיים לכהן כמזכיר הקיבוץ וכיום הוא מכהן כמנכ"ל המועצה האזורית רמת־הנגב.

ב-2004 הוציא לאור את ספרו הראשון "שיחות על ימים ארוכים" המגולל את סיפור ילדותו ונערותו. ב-2014, לאחר הולדת בנו הראשון, ראה אור ספרו השני, "רודריגז" על שמו של אביו הרוחני שפגש בקיבוץ. "החיים הם לא תוכנית ריאלטי, הגעתי לאן שהגעתי לא רק בגלל סיפור הילדות שלי אלא גם בזכות הקיבוץ וגם פשוט בזכות מי שאני" (רזניק, 2014). לינק לכתבה על רזניק:

 

חלוקת משאבים, החלטה 546, אתגרים והזדמנויות
5
גברת לאה שקדיאל

לאה שקדיאל (מנדלבוים) נולדה בירושלים למשפחה דתית-ציונית בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית וספרות צרפתית מאוניברסיטת בר-אילן. בוגרת מכון "כרם" להכשרת מורים לחינוך יהודי-הומניסטי.

שקדיאל הגיעה לירוחם ב-1978 במסגרת גרעין "משמיע שלום" להתיישבות דתיים בתחומי הקו הירוק מתוך השקפת עולמה כי הדגשת הצורך לאפשר פשרה טריטוריאלית בארץ ישראל וכי ראיית השלום כמצווה דתית חשובה יותר מהתיישבות בכל שטחי יהודה ושומרון. מאז ועד היום היה חיה בירוחם ומגדלת שם את משפחתה.

ב-1986 נבחרה שקדיאל לחברות במועצה הדתית של ירוחם, אך שר הדתות זבולון המר ביטל את בחירתה בתואנה שנשים אינן יכולות לכהן בתפקיד זה. לאחר דיון בג"ץ בנושא זה הפכה שקדיאל לאישה הראשונה בישראל שכיהנה במועצה דתית.

שקדיאל פעילה במחסום watch, חברת הנהלה באגודה לזכויות האזרח ופעיליה במרכז לסיוע לנשים בנגב ובמחויבות לצדק ולשלום. יחד עם צ'רלי ביטון הקימה את מפלגת התקווה שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-13.

ניסיונה החינוכי כולל לימוד מגוון מקצועות רוח יהודיים במסגרות שונות ובהן: תנועת "יהודה הצעיר", מכינת "הנגב" במדרשת בן-גוריון, תיכון ספיר בירוחם ובמדרשה הישראלית למנהיגות חברתית "נחשון" כמו כן במכללת ספיר ובאוניברסיטת בן גוריון. על פעולותיה אלה ונוספות הוענק לשקדיאל פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי בשנת 2009.  

פמיניזים, הגדת פסח
6
גברת טל אוחנה, סגנית ראש מועצת ירוחם
הערכות ירוחם להחלטה 546, ירוחם כיישוב מטרה, אתגרים והזדמנויות

גברת טל אוחנה התמודדת יחד עם מיכאל ביטון לסגנית ראש מועצת ירוחם בגיל 26 והם לאחרונה נבחרו לקדנציה שנייה.

בריאיון שהתקיים איתה לפני מערכת הבחירות הראשונות היא אמרה על מעבר צה"ל לנגב: “תראי, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה מביא לתשתיות ולפיתוח עקיף. כביש שש יגיע עד צומת הנגב. נכון, מדובר בבסיסים צבאיים, אבל ההשלכות על תושבי הנגב יכולות להיות חיוביות. שישים אחוז ממיסי הארנונה יועברו לירוחם, זה נכס שאין שני לו. עם הכסף הזה אפשר לעבוד. מצנע פיתח רעיון של בניית שכונת ‘צהלה’ בירוחם, שתגרום לאנשי הקבע לשכור בתים בעיירה, ומאוחר יותר גם לקנות אותם. צריך להסתכל על זה באור חיובי”. 

קישור לכתבה: 

אנדרטת חטיבת הנגב ודני קרוון
סמואל ויהונתן חוקרים ומסבירים על אנדרטת הנגב
7

חטיבת הנגב

חטיבת הנגב (חטיבה 12 בעת הקמתה) הייתה אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח. ("יפתח" – בצפון, "הראל" – במרכז, "הנגב" – בדרום). בעת הקמתה התבססה על שלושה גדודים: הגדוד השני בפיקודו של משה נצר שאזור הנגב הצפוני היה תחת אחריותו, הגדוד השביעי במרכז והגדוד השמיני בפיקודו של חיים בר-לב שהיה אחראי על הנגב הדרומי, מאזור נירים במערב ועד לנבטים במזרח. לפני כיבוש באר שבע נוסף לחטיבה גדוד משוריינים, גדוד 9, בפיקודו של ישראל כרמי. כיום זוהי חטיבת מילואים פעילה בצה"ל. החטיבה היא אחת משלוש החטיבות שהוקמו על בסיס גדודי הפלמ"ח ערב מלחמת העצמאות. החטיבה לחמה באזור הנגב והשתתפה במבצעים אחדים. חטיבת הנגב השתתפה במלחמות ישראל, ממלחמת העצמאות ועד למבצע עופרת יצוקה. 

 

דני קרוון

קרוון נולד בתל אביב. אביו, אברהם, היה אדריכל עירוני ומעצב נוף בתל אביב של שנות ה-40 ועד שנות ה-60. קרוון עבר לאחר מכן להתגורר בקיבוץ הראל. למד אמנות בבצלאל והמשיך בלימודיו בפירנצה ופריז.

בשנות השישים התמקד בפיסול אנדרטאות בבטון, כאנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע  . עבודות נודעות נוספות שלו הן כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, הכיכר הלבנה בפארק וולפסון בתל אביב, והקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת  . המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים קכ"ו, פסוק 6). ב-2010 דרש לכסות את יצירתו בקיר הדרומי של מליאת הכנסת, במחאה על תיקון לפקודת האגודות השיתופיות שיאפשר הקמתן של ועדות קבלה ביישובים קטנים, וטען שישראל הופכת למדינה עם חוקי גזע.‏  היצירה הבנויה מאבני גלילית גדולות, מדמה את חומת ירושלים עם עיגול במרכז המציג את "ירושלים של מטה" ומעין כיפה הפוכה למעלה המדמה את "ירושלים של מעלה". בנוסף יצר את קיר העץ הקדמי של אודיטוריום הכנסת. 

OPENING HOURS

כל היום כל הזמן!

ADDRESS

אוניברסיטת בן גוריון

בניין 90

קומה 3

טלפון של מנהלת הסמינר

050-8499194

SUBSCRIBE:​​

Subscribe for Updates

Congrats! You’re subscribed

CONNECT​ WITH US:​​

© 2023 by Name of Template. Proudly created with Wix.com
 

bottom of page